הדרך החינוכית שלנו

1. חזון הישיבה

מטרתה החינוכית של הישיבה מתחילה במקום ובזמן בו היא קמה ומתהווה. בארץ ישראל תחת שלטון מדינת ישראל לקראת שנת תשפ"ו, במהלך מלחמת שמחת תורה, מלחמת התקומה. הישיבה תחרוט על דגלה את הצורך להעמיד תלמידים הנאמנים לייעוד העם היהודי, תורותו ורוחו בהיבטים הרחבים ביותר של מושג זה, ונאמנים למדינת ישראל וחוקיה. התלמידים עתידים לשאת בנטל צרכיה של המדינה בכל התחומים: התרבותיים/ רוחניים והחינוכיים, הבטחוניים וההתיישבותיים, והכלכליים האזרחיים.

יש ערך רב להבנה הבסיסית שתורתם ומחשבתם תהיה מלאת אחריות לחברה ולסביבה בה הם חיים, להנהיג תורת חיים בעלת כוחות הנהגה ממשיים.

2. חינוך לתורה וליראת שמיים

הנקודה ממנה הכל צומח היא תורת ה' בכתב ושבע"פ. הישיבה בעז"ה תעודד צמיחה איתנה ורחבה ככל הניתן של נפשות תלמידים בעלי תורה מקורית ועמוקה. לימוד תלמוד, הלכה, תנ"ך ומשנה בצורה מסודרת ועקבית בסגנון ישיבתי. סגנון ישיבתי הינו לימוד אישי עם חברותות בלמידה עצמאית ככל הניתן בגילאים אלה עם הדרכה וליווי, ובמסגרת בית מדרש שיהיה ליבו הפועם של המקום.

דגש נוסף ייחודי למקום מבחינה תורנית: יהיה עיסוק רב ושיטתי בלימודי אמונה. הרחבת המחשבה והרוח של התלמידים מחול אל הקודש, וחשיפה של עקרונות הרוח ממקורות התורה והמדרש. הבסיס של דרך זו יושתת על תורת הראי"ה – תורת ארץ ישראל, ועל כל גדולי האומה לדורותיה מתוך התאמה לגיל ולתלמידים.

3. לימודי חול ותיכון

היחס של הישיבה ללימודי החול אינו טכני ומקצועי בלבד. הישיבה מעודדת באופן עקרוני את הרחבת האופקים של התלמידים ורכישה של ידע מדעי ותרבותי רחב. הדבר יתבטא בהכוונה ללימודי תעודת בגרות ברמה טובה מאוד, וגיבוי ערכי של דרך זו. אמנם כפי שיפורט ללא כפייה וללא תחרותיות והישגיות אלא מתוך סקרנות פנימית ומתוך אחריות רחבה.

4. אומנות

בישיבה נשתדל לפתח מרחבים רבים ככל האפשר של חוגי העשרה אומנותיים. מוזיקה, קרמיקה, נגרייה ותחומי כתיבה יוצרת ועוד. תחומים אלה מהווים שער לעולמו הפנימי של האדם ודרכם התלמיד יכול לפגוש את עצמו באופן בלתי אמצעי. כמו כן היחס לעולמות הקודש והלמידה מתרכך ונהיה רגיש ועמוק יותר ע"י תחומים אלו של יצירה ויופי. אך יותר מכל שיקול חינוכי זהו שער להיכרות עם מעמקי הבריאה ומתוך כך שער חשוב למפגש עם הקב"ה.

5. לימודי סביבה

בעת דיגיטלית בה למסכים יש משקל רב בחייהם של התלמידים – יש ערך רב ביציאה אל הטבע ואל המרחב. ראשית – "כי אראה שמיך, מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה". מהבריאה פוגשים את הבורא. זהו גילויו ית' בעולמו. שנית – ערך חינוכי נלווה המוציא כוחות נפשיים וגופניים החשובים כל כך לגיל זה מהכוח אל הפועל בתקופה בה תכונות אלו מאותגרות ע"י התקדמות טכנולוגית ענפה שבשוליה פגיעה בחלקים חשובים של הנפש האנושית – יש לכך ערך רב. יציאה אל המרחב כוללת מאמץ פיזי, אך גם חברתי. היא מחשלת ומעניקה סבלנות והקשבה, וכמו כן מגבשת ומקרבת מבחינה נפשית ורוחנית ומורידה מחיצות בין תלמידים לעצמם ובינם לצוות החינוכי.

הישיבה תעודד יציאה לטיולים נודדים ומקצועיים, במסגרתם ילמדו הנערים על המקומות בהם יסיירו. הלימוד יחל בפן הגלוי והפשוט: גאוגרפיה, גיאולוגיה, והיסטוריה קרובה ורחוקה. וימשיך פנימה אל התבוננות תורנית באירועים ההיסתוריים שהתחוללו באותם המקומות ובמושגים בהם ייפגשו ובתכנים בהם עוסקים בחיי היומיום. כמו יהיה עיסוק בשטח בפן הרגשי והאישי ובפן החברתי ע"י בניית חוויות מעצימות. את הסיורים ילוו אנשי החינוך הקבועים של הכיתה [מחנך, מדריך וכו].

ערד -ספר מדבר יהודה

כחלק מתפיסה חינוכית זו, יש למיקום של הישיבה משקל רב בלמידה ובתחושת השייכות שלהם לעיר בה הם לומדים ולמרחב הגיאוגרפי אליו משתייכים. הישיבה עתידה לקום בעיר ערד. בערד ישנם קהילות מגוונות ובהם כוחות לרוב שמהם הישיבה תשתדל להנות ולקבל ככל שידה תגיע. כמובן גם פנינו לתרום ככל יכולתנו בתחומי החסד החניכה החקלאות ועוד. כמו כן נשתדל לתת יד לאתגרים העומדים בפני חבל ארץ זה – ההתיישבותיים והבטחוניים מתוך ראייה רחבה ותוך חינוך לאחריות לאומית.

ערד ממוקמת על גבולו הדרומי של מדבר יהודה. המדבר בכלל ומדבר יהודה בפרט מהווים נכס טבעי ותרבותי מעולה, והישיבה תעודד היכרות מעמיקה של התלמידים עם אזור זה ועם התכנים המקופלים והנסתרים בתוכו. יהי רצון שנפיק מפיסת ארץ ישראל זו את המירב לתלמידנו.

7. התשתית החינוכית

א. נשמה

הביטוי "נשמה" הינו ייחודי לתורת ישראל. הוא נושא בתוכו משמעות רבה - ועיקרה: באדם יש חלק אלוה ממעל המוליך אותו ושורה בקרבו. יהודי פוגש את דבר ה' לא רק עם השכל אלא גם ובעיקר עם הנשמה ודרך כלים רבים ביניהם: רגש ושכל המופשט. לאמירה זו יש השלכה ליחס של הרב אל התלמיד. הפנייה אינה רק לאינטלקט שלו אלא לנשמתו. הוא צריך כמובן ליצור הרגלים נכונים וללמוד על מאמץ וכו', אך בסופו של יום החינוך לתורת ה' ייבחן בעומק ההזדהות הפנימית של התלמיד עם הרוח בה יפגוש. "חנוך לנער על פי דרכו – גם כי יזקין לא יסור ממנה". כדי להגיע לדרך זו אנו נשענים על כמה עקרונות חינוכיים.

ב. אמון ואמת

כל מערכת היחסים עם התלמידים תיבנה ע"י יסוד של אמון. מילה של תלמיד היא אמת. אין לראות ברגשות ותחושות של תלמיד ביטוי למניפולציה וכד', החינוך עובר דרך צינור עיקרי אחד – שיח גלוי לב. מנופי הגידול היעילים והעוצמתיים ביותר שכל ילד ותלמיד זקוק לו : אימון בו, אהבה והקשבה . דבר זה גם משליך היסוד החינוכי הבא מיד:

ג. חירות

האדם העוסק בתורה – הוא בעל חרות. זו אינה רק תוצאה של לימוד התורה, זהו גם תנאי. כדי ללמוד תורה אנו זקוקים לחירות. גם נער צעיר זקוק לחרות. יציאה וכניסה לישיבה הינם לפי בקשתו של התלמיד מהר"מ, ואין בזה איסור גורף. השהות בישיבה נוצרת מתוך רצון ובחירה. אנו מאמינים שבאקלים כזה תלמידים יישארו יותר ולא פחות. החרות באה לידי ביטוי ביסוד חינוכי מעשי של בחירה. בישיבה יהיה שימוש רחב ביכולת הבחירה של התלמיד והתאמה של דרכי למידה לאישיותו. דבר זה מצריך נכונות להיענות ולאפשר בחירה של התלמיד. הבחירה תבוא לידי ביטוי בנושאים של דרכי למידה ותוכניות אישיות וכן בנוכחות במסגרת. יודגש שבחירה אינה מתן זכות להפקרות בחיי הישיבה אלא התאמתם לייחודיות של התלמיד לאחר תהליך מושכל שלו עם המחנך על מהלך נכון והדרגתי. הבחירה מעניקה חרות והזדהות של התלמיד ותחושת שליטה בחיים העצמיים שלו, ומפנה מקום רב ללמידה משמעותית. בתוך הרקע של החיים החברתיים בימינו לא נכון לשלול מהם חירות שעבורם היא אוויר לנשימה. מה עוד שרעיון זה בצדק יסודו וקשור אל עצמיות הנשמה כאמור.

סיכום

החיים בישיבה אינם בתנאי מעבדה לאחר כל האמור למעלה צריך לחדד נקודה מרכזית – החינוך איננו תוכנית כבקשתך. ישנם אין ספור גורמים המייצרים אתגרים וחסמים לקראת תהליך צמיחה אידאלי. ההתמודדות עם אתגרים אלה היא המבחן הגדול של החינוך. התהליך החינוכי בישיבה בה יש לתלמיד אוטונומיה וחירות רבה, לעיתים אינו נראה אסתטי ויכול לעורר תהיות והתנגדות, אעפ"כ אנחנו מאמינים שדרך זו העוברת דרך הכרתו, אישיותו ובחירותיו של התלמיד נכונה ומצמיחה איכויות אנושיות ופנימיות גדולות שעוד נברך עליהם בעז"ה. בשם ה' נעשה ונצליח.